בין גלאוקומה לאלצהיימר

עיוורים ולקויי ראייה » סיבות לעיוורון » תבנית כללית

מדווח: יעל אולמר

תוכן הפריט: 
מתוך מכבי און ליין
חוקרים אמריקאים מצאו ששקיעת חלבון בשם 'עמילואיד-בטא' משותפת הן ל אלצהיימר והן ל גלאוקומה – אחת הסיבות השכיחות לעיוורון. לדברי החוקרים, תוצאות המחקר עשויות להועיל לפיתוח טיפולים לשתי המחלות. אותו משקע חלבוני שיוצר את הנגעים החשודים כאחראים להתהוות מחלת אלצהיימר, הוא שגורם גם למוות תאי הרשתית ב גלאוּקוֹמה (בעברית, ברקית), כך עולה ממחקר בריטי שפורסם לאחרונה ב-Proceedings of the National Academy of Sciences. מדובר במחקר מעבדתי שבוצע בבעלי-חיים, ושבמהלכו נעשה שימוש בחומר שחוסם את מסלול הייצור של חלבון המכונה בטא-עמילואיד, חלבון שמוכר לחוקרים היטב בעיקר בזכות מרכזיותו בהתפתחות ה- Neuritic Plaques, אותם הנגעים המשבשים את התקשורת הבין-תאית במוח, וככל הנראה גורמים כך לתסמינים האופייניים למחלת אלצהיימר. חסימת מסלול הייצור של החלבון הזה, אשר למעשה מובילה להפחתה בכמותו, הוּכחה במחקר כמשמרת את תאי הרשתית, אשר מותם הוא שעומד בבסיס המחלה גלאוקומה . פרופסור פרנצ'סקה קורדריו, פרופסור לאופטלמולוגיה באוניברסיטת לונדון והעורכת הראשית של המחקר, מסבירה בראיון לסוכנות הידיעות 'פורבס', שבמהלך המחקר נעשה ניסיון לחסום את ייצור החלבון 'בטא-עמילואיד' בעכברי-מעבדה שהוּנדסו גנטית כך שיפתחו גלאוקומה. פרופסור קורדריו מספרת שעל-אף שנוסו מספר שיטות לחסימת מסלול הייצור של אותו החלבון, רק טיפול אחד הוכח כמשמר את בריאותם של תאי הרשתית. קורדריו הוסיפה שעל-אף שהטיפולים האחרים לא הוכחו כיעילים לבדם, שילובם עם הטיפול שכן הוכח כיעיל, מעצים את השפעתו המיטיבה. לדברי החוקרים, אישור והבנה של הקשר בין גלאוקומה ובין אלצהיימר עשוי לקדם משמעותית את פיתוחם של טיפולים חדשים לאחת המחלות העיקריות הגורמות לעיוורון. עד לפני שנים מעטות, גלאוקומה הוגדרה כמוות של תאי רשתית הנובע מלחץ גבוה בגלגל העין, לחץ שמסב נזק רב לעצב הראייה ובמיוחד לאזורים אסטרטגיים וחשובים ברשתית. גם היום, מרבית הטיפולים המוצעים לחולים (הן הטיפולים התרופתיים והן הניתוחיים), הם כאלו שמטרתם להפחית את הלחץ התוך-עייני. שתי ציפורים במכה אחת יחד עם זאת, במשך השנים הכירו רופאי העיניים בכך שבקרב רבים מחולי הגלאוקומה, ולמעשה בקרב יותר ממחציתם, הלחץ התוך-עייני כלל אינו גבוה מהנורמה. ויותר מכך, לאחרונה השמיטה האקדמיה האמריקאית לאופטלמולוגיה את הלחץ התוך-עיני מרשימת הסיבות למחלה, והגדירה אותו מחדש 'רק' כאחד מגורמי-הסיכון המשמעותיים לחלות בה. פירושו של דבר הוא שעם ביטולו של הלחץ התוך-עיני כגורם הראשי, לחוקרים כבר היה ברור שמבחינת מנגנוני המחלה, רב הנסתר על הגלוי. אחד הרמזים שכיוונו את החוקרים היה תגלית מחקרית קודמת, אשר לפיה, בקרב חולי אלצהיימר לעיתים מתרחש מוות של תאי רשתית, אשר מזכיר מאוד את זה שמתרחש בגלאוקומה. ההכרה בכך הובילה את החוקרים אל החלבון 'עמילואיד-בטא' – כך הסבירה פרופסור קורדריו – ובהמשך, החלבון אכן הוכח ככזה שעלול להוביל את תאי הרשתית אל מותם. "זוהי תגלית משמעותית", קבעה פרופסור קורדריו, ונימקה: "הטיפול בגלאוקומה, ובמיוחד בגלאוקומה שאינה קשורה בלחץ תוך-עיני מוגבר, הוא כרגע לוקה בחסר, ותוצאות המחקר הנוכחי בהחלט פותחות צוהר לשיפורים". בנוסף, קורדריו סבורה שההתפתחות המחקרית הזו עשויה להועיל גם במחקר הנוגע לאלצהיימר, כך שבמידה מסוימת ייתכן כאן רווח כפול – שתי ציפורים במכה אחת.

קישור לפריט המלא 

המידע נלקח מקהילת "עיוורים וליקויי ראיה" באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים


שינוי גודל גופנים
ניגודיות